Slide background

טמחשה תניפ

יקינטוק קנרפ לש

פינת השחמט של פרנק קוטניקי

 פרוייקט זה בנוי להעשיר את חיי ילדי חיינו, תוך כדי זמנם בבית החולים. הכוונה היא שתוך כדי עולם השחמט, משחק שידוע ככיפי, מאתגר ושבונה ביטחון עצמי

 השחקנים החדשים ימצאו קצת הרגעה, שלווה ונחמה

הפרוייקט התחיל דרך עדינה קוטניקי, אפשר לקרוא על מהותו באנגלית כאן 

למרות שפרנק קוטניקי (שהיה שחקן שחמט), ז"ל, לא היה סבא בחייו, אין ספק שהוא היה מאוד מסופק בידיעה שהחיבוק החם שלו סביב ילדינו בתוך הפינה החמה הזו שבנינו בשבילם
הידיעה שהילדים יתחזקו יותר ויותר- פיזית, נפשית ורגשית

ואורך חייוקוטניקיההסטוריה של פרנק

פרנק קוטניקי, ז"ל, היה בן הקטן ואהוב של ניצולי שואה, חנה וסולומן (שלמה) קוטניקי. הוא גדל בניו יורק בוושינגטון הייטס, מנהטן יחד עם שלושת אחיו.
בתור תלמיד מצטיין, הוא למד בתיכון הכי יוקרתי בעיר, סטייבסנט - תיכון מיועד למחוננים במדעים. שמה צחמה אהבתו ל'ספורט השכלי' שחמט. בהתחלתו הוא למד לשחק בגנים ציבוריים כשניצח יריבים שהיו אפילו כמה שנים מבוגרים ממנו. עד לשנה השלישית שלו, הוא כבר היה נשיא מועדון שחמט בתיכון - הישג מרשים בעצמו!
עם השנים, היה לרו"ח מוסמך ובעל משרד משל עצמו. תוך כמה שנים של עבודה קשה ומסירות ללקוחותיו, הצליח לצבור קליאנטים אמידים וידועי שם כולל מנתחים ובעלי עסקים, בנוסף לאנשים פשוטים מהמעמד הביניים. עשיר או פחות, הוא התייחס לכל לקוח מתוך כבוד ואדיבות. בדרך הצנוע שהוא שחי את חייו, פרנק ייצג את רוחה של המשנה, "איזהו עשיר? השמח בחלקו" (אבות ד').

והחשוב מהכל, היה אב גאה בשני בניו, סולומן וחיים, אור חייו.

למרות שארה"ב היתה מולדתו, ישראל היתה משכן ליבו - המקום שתיכנן לחיות את שאר חייו מ-2010, בעוד שנתיים, רק שב-2008 נשמתו התבקשה למעלה.

תנצב"ה בהר המנוחות.
לוח השחמט הזה היה שייך לפרנק קוטניצקי, ז"ל  זה כעת בידי בנו הצעיר והאהוב, חיים קוטניקי